מאת Josep Mª רייכרדט תיק החברה EVERGRAND של סין משמשת להסביר שסחר חוץ פועל ככלי תקשורת: כאשר למדינה יש עודף במאזן התשלומים השוטף שלה, לאחר (או אחרים) יש (n) כמות דומה של גירעון. ההווה הוא הילד של העבר, עם הניסיון של העבר יש לנו מכשירים להבין את ההווה: במשך שנים התבססה הצמיחה של התמ"ג של סין על עודף סחר החוץ שלה. מהמשוואה נרמז שהעודף הזה הוא גירעון של המדינות שקנו את המוצרים הסיניים. במיוחד ארה"ב ושאר הכלכלות המערביות, והמשוואה הזו נשמרה עד השפל הגדול של 2007.
סין עברה מעודף חוץ של 10% בתוצר שלה ל-1% בשנים 2018-2019. הכלכלות המערביות לא יכלו לעמוד בקצב הרכישות מסין ומצדה המפלגה הקומוניסטית לא יכלה להציג נתוני צמיחה נמוכים יותר מאשר בשנים קודמות, כי היא ייצגה עלות בלתי מתקבלת על הדעת מבחינה פוליטית. הפתרון שאימצו מנהיגי סין היה להגביר את הצריכה המקומית. הצריכה המקומית מוגברת על ידי הקלת גישה לאשראי עבור חברות ויחידים. במילים אחרות, המנהיגים הסינים, כדי לשמור על קצב הצמיחה של כלכלתם, נקטו בשיטה שהובילה את המערב לשפל הגדול שהחל ב-2007.
חבות יתר של חברות ויחידים היא כלי יעיל לצמיחה כלכלית לטווח קצר, אבל היא פצצת זמן מכיוון שכפי שקרה בארה"ב עם תת פריים נעשות טעויות במתן אשראי ואלה הופכים לנכסים רעילים או קשים למימון מחדש.
אבל כמו שהוא אומר פרופסור סנטיאגו ניניו בסרה, בשנים אלו הכלכלה המשיכה לתפקד "מסוממת" הודות לאמצעים של כל הבנקים המרכזיים הידועים בשם QE (הקלה כמותית) למרות המשך השפל הגדול של 2007, שהוחמר כעת על ידי מגיפת COVID-19.
אבל הבעיה עם הסיוע הזה בכסף "מומצא" היא שהמשאבים בורחים ממטרת הבנקים המרכזיים, ובמקום לשמש להפעלה מחדש של הכלכלה היצרנית או הריאלית באמצעות אשראי לחברות ומשפחות, המשאבים משמשים לכלכלה הספקולטיבית, כלומר לבורסות, חומרי גלם, נגזרים וכו'. שבו קונים סחורה בלתי מוחשית בתקווה שהם יעלו במחיר ונמכרים ברווח. זו לא הפעם הראשונה שתנועה ספקולטיבית מסתירה בועה שמתפוצצת בנקודה שבה אנו מכנים את המקסימום שלה, אלא שעד הדקה שלפני ההתפרצות חשבו הספקולנטים זמן טוב לקנות.
ההזרקה האדירה של כסף "מומצא" למשק תניב אינפלציה לא פחות גדולה, הבנקים המרכזיים ציפו שהזרקת הכסף תשמש ליצירת עושר "אמיתי" שיכיל את השפעת האינפלציה, אך מכיוון שלא, מיהר לתרחיש הגרוע ביותר האפשרי: סטגפלציה. באנגלית סטגפלציה, מילה מורכבת מ קיפאון, סטגנציה ו אינפלציה, אינפלציה.
בנקים מרכזיים מנסים להכיל את דימום המשאבים הזה ואת השלכותיו הרות אסון על ידי "מתחדד" מילה שנלקחה מספורטאים שכמה ימים לפני התחרות מאטים את קצב או רמת האימונים שלהם, מה שבמקרה של כספים פירושו נסיגה הדרגתית של הזרקת הכסף "המומצאת" והולכות להיות לכך השלכות חמורות. למימון הגירעון הציבורי של מדינות, כמו ספרד, שהקונה העיקרי של החוב הציבורי שלהן הוא ה-ECB
אבל בואו נחזור לסין, הדוגמה הבולטת ביותר למדיניות הגרועה של חבות יתר פרטית היא משבר ה-EVERGRANDE שכרגע קרוב באופן מסוכן לכשלון חובה, בהיבטים מסוימים הוא דומה למקרה של החברה".משיכה, אור וכוח של ברצלונה" הידועה בכינויה "La Canadiense", שמלבד ביטול ההון הכרוני שלה, נאלצה להתמודד עם מניעים בירוקרטיים ואינטרסים פוליטיים מעורפלים שמנעו ממנה לקנות את המטבע הזר שהיה צריך כדי לשלם את שירות החוב שהונפקו בחו"ל. זה גרם לפשיטת רגל שלה.
בסין, כמו בספרד, עסקי נדל"ן אינם ממומנים עם הון, אבל עם חוב. אם העסק עובד טוב, המינוף הגבוה הופך את היזמים לעשירים יותר; אם הוא עובד רע, למערכת הפיננסית יש בעיה והיא חייבת ליצור "בנק רע" או SAREB כדי להשתלט על הנכסים הרעילים. ניתן לפשט את התכנית באמירה: "היוון רווחים וסוציאליזציה של הפסדים" מול גישות אלו, רצוי יחס בונה ותומך יותר ופחות אינדיבידואלי, עם מודעות חברתית הכרחית לפעילות כלכלית וכמובן. , על היחס האישי שלנו כצרכנים.
השאלה היא האם ממשלת סין תפעל עם EVERGRANDE כפי שעשה האמריקני עם ליהמן ברדרס או כפי שעשתה הספרדים עם הצלת BANKIA. סביר יהיה להגיע לנקודת ביניים בין הליברליזם הכלכלי שהוא חלק מעצם קיומה של הכלכלה הקפיטליסטית לבין הסטטיזם הקומוניסטי המחליף את היוזמה הפרטית הבריאה בביורוקרטיה המפלגתית. במקרה הסיני, יש לציין שבניגוד לנכסים של ליהמן ברדרס, ל-EVERGRANDE יש נכסי נדל"ן עצומים, שכיום מוערכים בחסר אך לא ניתן לסווג אותם כנכס רעיל.
לא סביר שסין תוותר על שיעורי הצמיחה הגבוהים הדרושים לה, גם אם היא מבוססת על חבות יתר המקומית, כשהעושר של אזרחיה עדיין ברמות של רבע מזה של אזרחי הכלכלות המערביות.
הפניות:
- Jחואן רמון ראלו - החסוי
- סנטיאגו נינו בסרה.
- קרלוס באלדו, פרופסור בבית הספר לעסקים OBS ומנכ"ל הייעוץ הפיננסי. eurocofin.
- Fco. פלאיו
- אלפרדו אראואטס, פרופסור לכלכלה ב-Comillas ICADE.
ברלין, 10 בנובמבר 2021
DMSA Deutsche Marktscreening Agentur (הסוכנות להערכת שוק גרמנית) מכינה הליכי פשיטת רגל נגד Evergrande Group בגין אי תשלום ריבית על איגרות החוב הבינלאומיות שלה, DMSA חזה שפשיטת הרגל של Evergrande, מפתחת הנדל"ן בעלת החובות ביותר בעולם, יכולה להניע את כלכלת העולם עד כה. "איפוס נהדר", כלומר, להתמוטטות המערכת הפיננסית העולמית.
DMSA רוצה לבקש את פשיטת הרגל של אוורגרנדה על ידי רכישת כמה איגרות חוב שהיו אמורות לשלם ריבית, ומכיוון שהם לא גבו, יש להם כבר הזדמנות לתבוע את אוורגרנד בפני בתי המשפט המסחריים להליכי חדלות פירעון. ההנדסה הפיננסית של איגרות החוב הקיימות גורמת להן סעיף ברירת מחדל צולבת, כלומר אם אפילו אחת מהאג"ח הללו נכשלת, לכל 23 האג"ח הקיימות אוטומטית סטטוס "ברירת מחדל".
עד עכשיו, משקיעים בטחו, בנאיביות מסוימת, בתמרונים של אוורגרנד וממשלת סין כדי לפתור את המשבר, אבל ההימור של DMSA עלול לפוצץ את משחק האיזון הבינלאומי ולגרום ל "איפוס נהדר".
למרות ש-DMSA רואה את עצמו כסנגור של צרכנים, לקוחות פרטיים ומשקיעים, אם זה יגרום לקריסת המערכת הפיננסית העולמית, אף אחד מהם לא ייצא בראש. בכל מקרה, למרות שתמרון ה-DMSA פרובוקטיבי מאוד, איננו יכולים לשלול אחרים מממשלת סין, שהיא, בל נשכח, המחזיקה העיקרית בחוב ריבוני בכל מדינות המערב. המלחמה הקרה החדשה מוגשת.
